מזל טוב, לדנה. היא מ"הקבוצה" שלנו, מרפנית. ילדה לפני יומיים, ביום ראשון . היא מרגישה מצוין, והבת יפיפיה, בריאה.
דנה במעקב שלנו מספר שנים, מימדי שורש האאורטה כ-3.9 ס"מ, וללא שינוי חמשת שנות המעקב. במהלך ההריון, וכמקובל, היתה במעקב שלנו יחד עם היחידה להריון בסיכון גבוה, ובשישה שבועות האחרונים אושפזה במחלקת יולדות, להשגחה .
לפי המלצתנו, היא עברה את הלידה בניתוח קיסרי יזום, בשבוע ה-36,  כמובן לאחר הערכת בשלות ומשקל.
במהלך ששת השבועות חזרנו על אקו לב פעם בשבוע, והקפדנו על שמירת לחצי דם בתחום הנורמה,עם "עזרה" של  חוסמי ביתא.
דנה מרגישה מצוין, ורוצה להשתחרר מחר, "די, נמאס לי כבר...." היא אומרת. כן היא צודקת, אבל צריך לזכור, שהשבוע הראשון אחר הלידה הוא עדיין שבוע בו הגוף עובר תהליכים משמעותיים, סטרסנטיים, ולכן הסיכון לדיסקציה של האאורטה בשבוע זה הוא עדיין גבוה, בדומה לסוף תקופת ההריון.
לכן המלצתנו היא, המשך אישפוז לשבוע נוסף, תוך כדי מעקב, ניטור, והקפדה על הימנעות ממצבי דחק, בדיוק כמו לפני הלידה.